ישראל סבו ז"ל - קווים לדמותו.

ישראל סבו , יליד שנות ה - 20 בסלובקיה, נפטר ב-2002.

ישראל סבו ז"ל, היה בין התורמים השונים שהצטרפו לקרן תרבות חיפה, שתרומתם מוענקת לפעילות ייעודית. עוד בחייו ראה ישראל סבו בקרן תרבות חיפה ערוץ שבאמצעותו ניתן יהיה להעניק מלגות או מענקים לעידוד עשיה ויצירה לעובדי נוער בתחום החינוך הבלתי פורמאלי בשטח התיאורטי והמעשי. הכספים של קרן סבו הועברו לטיפולה של קרן תרבות חיפה.

עיקר כספי התמיכה מקרן סבו, הוענקו לתלמידי תארים מתקדמים המתמחים בחינוך הבלתי פורמלי, מהמגמה לחינוך חברה ותרבות, מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, ולגופים העוסקים בחינוך בלתי פורמלי, לצרכי הקהילה

במלחמת העולם ה-2:
לוחם במחתרת היהודית נגד גרמניה הנאצית, עסק בהברחת יהודים בגבולות סלובקיה-רומניה-הונגריה. נאסר ועונה ע"י הגרמנים. ניצל ע"י המחתרת ההונגרית (עקב המראה הלא יהודי שלו).

אחרי המלחמה:
ארגן הכשרות נוער לעלייה לארץ. עלה בעצמו עם חברי הכשרת נוער של 'מכבי הצעיר', כשהוא משמש מדריך ומורה שלהם. הוא כונה על-ידם "רבה" וכך ידוע שמו בקרב חברי קבוץ 'כפר המכבי' והכשרות הנוער אותן הדריך במשק.
ישראל לימד אותם עברית, ספרות ולשון, תנ"ך, תורה שבע"פ, היסטוריה, תולדות הציונות ופרקים בפילוסופיה של החינוך. הוא הצליח "לחבר" את בני הנוער, ניצולי השואה כמוהו, מאירופה – עם הווי הארץ וסגנון החיים של בני החלוצים הצברים.
היה איש ספר, משכיל, בחלקו אוטודידקט, דייקן ועקבי.

עם הקמת המדינה:
החל ישראל סבו לנהל את "המכון לחינוך הנוער - בית רוטנברג" על הכרמל. הוא ייסד את מסגרות ההכשרה של מדריכי נוער לישוב החדש, לעיירות הפיתוח ולמושבים החדשים.
שוב, "חיבר" את בני הנוער, בני העלייה ההמונית מארצות ערב, עם הווי הארץ ותרבותה.
זכור לי, כשבאתי (בשנות ה-60) לעבוד במכון, כמרכז סמינרים, נכנסתי לשיעור של סבו בנושא: "כיצד לאהוב ילדים" ע"פ ספרו של יאנוש קורצאק. הייתי מרותק לדרך ההרצאה של ישראל, חשתי בחיבור הבלתי אמצעי שלו – איש מרכז אירופה ותרבותה עם בני ארצות המזרח, בני העלייה של אז, על התרבות והמסורת המשפחתית-קהילתית שהביאו עימם.
ישראל שימש כ"אורים ותומים" בנושאי חינוך והכשרת מדריכי נוער, בבניית תוכניות לימודים למחנכים, במסגרות "החינוך המשלים הבלתי-פורמאלי".
הוא העמיק ודייק בידע. לא השערות ולא גמגומים של "בערך"... תמיד צנוע, גר בדירה קטנה בפנימיית המכון.

הפרק הגרמני:
למרות מלחמתו במחתרת נגד הגרמנים במלחמת העולם ה-2, ראה בקשר עם הצעירים הגרמנים, הדורות החדשים, בבניית הגשרים איתם – משימה חינוכית-לאומית חשובה.
הכול החל כאשר צעירה גרמניה נקלעה, במקרה, למכון "בית רוטנברג" ושאלה: "האם תסכים לדבר אתי?". השיחה נמשכה מספר שעות והשאר היסטוריה... ישראל קבל עשרות משלחות של מחנכים, עובדים סוציאליים ובני נוער מגרמניה ועמד בראש משלחות מקבילות מישראל לגרמניה.
סבו רכש ידידים ומעריצים רבים בקרב הגרמנים, בני הדור החדש.
הוא שימש יועץ ומנחה במועצה לחילופי נוער של ישראל, כבר-סמכא פדגוגי וארגוני כאחד. המוניטין שלו התבססו על הדרך המיוחדת שבה הסביר את 'ישראל' ו'העם'.

מתוך הרצאתו של יואב הכרמלי בטקס חלוקת מלגות מקרן ע"ש ישראל סבו, אוניברסיטת חיפה, מאי, תש"ע 2009 . עוד על ישראל סבו ז"ל מתוך החוברות, שהופקו ע"י הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, בעיצוב גיל גליק שמעוני, במסמכי ה- PDF המצורפים כאן. (כל הזכויות שמורות.)

דבריה של גב׳ עדנה זרצקי טולידאנו ,
חברת ועדת קרן סבו, בטקס חלוקת מלגות ע"ש ישראל סבו, תשע"ד.